אוננות או לא

הפוסט הבא בא לנפץ לכם מיתוס. תכינו טישו בצד…

כמה פעמים יצא לכם לראות את הכלב/ה שלכם עולה על כלב/ה אחר/ת (או שומו שמיים על הרגליים של האורחים /רהיטים ומיני צעצועים…) בלי הבחנה בין דת, גזע, מין, צבע, גיל או בעלים והובכתם כי הכלב/ה יוצא/ת כבעל יצר מיני פורה מאד?

אז צר לי, חברים, לנפץ לכם מיתוס, אבל אם לא מדובר במקרה הספציפי מאד של כלב לא מסורס שעלה על כלבה מיוחמת – אין שום קשר בין יצר מיני לפעולה עצמה. ובמילים שכל אחד יבין: כשהכלב שלכם “מאונן” על משהו – זה לא בגלל שהוא חרמן.

הפעולה הזו היא פעולה התנהגותית וברוב המקרים (תלוי כמובן בסיטואציה) באה כחלק מהפגנת דומיננטיות. אצל חלק מהכלבים השימוש בפעולה זו הוא כלי להפגת לחץ באפיזודות מסוימות ואצל אחרים זה פשוט משחק…. נוכל להבדיל בשוני בשפת הגוף של הכלב כשהיא ביטוי לשחרור לחץ, משחק או הפגנת דומיננטיות. 

בקיצור – אל תתבאסו מזה שאין לכם תותח-על-דון-ז’ואן על ארבע בבית. יש לכם כלב חמוד ותמים עם ביטוי התנהגותי למשהו שעובר עליו באותו רגע.